ומה מונע מהממסד להשתמש בטכנולוגייה כדי לייצר חברה דיסטופית טכנולוגית וגלובאלית, ממנה אף אדם לא יוכל אף פעם לברוח?

לך תתחבא שיש לך צ’יפ בגרון וכל אינראקצייה בין אישית מתווכת ע”י הרשת ומציאות טכנולוגית מורחבת.

הבעייה היא אפילו לא פוליטית, הבעייה היא פוליטיקה.

בפוסטים אחרים רמזתי על זה שהטכנולוגיה עצמה מזוהה עם האלוהות, ולכן הטכנופוביה היא למעשה חיץ בינה לבין האדם. נראה לי שזה מעט מרחיק לכת, ובכל זאת. טענתי שהממסד מאמץ את הטכנולוגיה רק כשהיא משרתת אותו, אבל מנסה למנוע מההמונים גישה אליה, כך שלמעשה הוא מאמין באותו “האלוהים הטוב” אבל מוכר להמונים את האלוהים הרע שמונע מהם את הגישה אל הטוב (שוב נכנס כאן גנוסיס). וכאן כתבתי על המטאמורפזה לאתיקה של שפינוזה שמתיישבת בדיוק מעל למשבצת הזו של אשליית הפרטיות (על משקל “אשליית החופש”)

הרעיונות לגבי פרטיות ואשליותיה לא פחות מנהדרים.

רק הסתייגות קלה- הטכנולוגיה היא רק כלי, לטוב ולרע.